מאת: רחלי וינשטוק, בעריכת מינה צור.
אלוקי, בשעה שאני עומדת ללוות כלה לקראת יום חופתה,
מודה אני לך על שליחותי על הזכות הגדולה ללוותה !
מלא אותי דעת צלולה, לב רחב עין טובה ועצה טובה מלפניך.
תן בי פנים מאירות וקורנות, לב שומע ונשמה המשרה מנוחה,
שתרגיש רצויה, אהובה ובטוחה.
תן בי אומץ לומר את המילים המדויקות,
גם כשהן עדינות, גם כשהן נוקבות,
כדי שתוכל להתחזק ולהחיות מהן את ליבה.
זכני להיות שליחה נאמנה, ללמד אותה על פלא גופה ונשיותה,
לעזור לה להתחבר אל תשוקתה בקדושה ובשמחה,
לשמוח בשמחת הקרבה והעונג עם אהובה,
ולאהוב את גופה ביופיו כפי שבראת אותו.
תן בי לב המלמד תורה מתוך אהבה,
שאזכה ללמדה תילי תילים של הלכות
במתיקות, בחיבור ובאור, ושיתיישבו הדברים על ליבה
כמעשים שהם סודות חיים עמוקים.
תן בי מאהבתך, שאוכל להיות שליחה לחיבורים קדושים
בין ארץ לשמים, בין כלה לחתנה,
בין אישה לגופה, בין הלב לתורה.
ותן בי ענווה וישרות, לדעת לומר: איני יודעת.
ושאזכה להיעזר בגדולים ובחכמים ממני ברגעי הספק והלא־נודע.
ויהיו דבריי, שתיקותיי ומעשיי מלאים חסד ואמת,
כדי שאוכל ללוות את הכלה _______ בת________ שתחי'
אל חופתה בבריאות, בשמחה, בטהרה, ברוגע, בעדינות ובקדושה.
‘ואני תפילתי לך ה’ עת רצון אלוקים ברוב חסדך ענני באמת ישעך’