סוד החיבור בין המים לאינטימיות זוגית

המים הם כוח החיים, סוד הטהרה. ראשית הבריאה.  

ומה בין סוד המים לחיבור שבין איש ואישה?

בהלכות המקוואות מחלקים בין 3 מקורות מים שהם מיועדים לדרגות שונות של טהרה- מעיין, בור, מים שאובים. מקור הטהרה הגבוה ביותר הוא מעיין. מים שנובעים מלמטה, מים תחתונים. ולאחריו בור, מים שיורדים מלמעלה, מים עליונים.  המקור הנמוך ביותר הוא מים שאובים שבאו במגע יד אדם. מהדירוג ההלכתי הנ"ל אנו מוצאים שהמים בעלי הדירוג הגבוה ביותר לעניין טהרה הם המים התחתונים.   מהו סוד המים התחתונים?  

ביום השני לבריאה מופיע הפסוק "ויהי מבדיל בין מים למים". המדרש בבראשית רבה  דורש את הפסוק כהפרדה בין מים עליונים למים תחתונים. ובהמשך המדרש מחלק בין המים העליונים למים התחתונים חלוקה מגדרית מובהקת:

  "אמר ר' לוי: המים העליונים זכרים והתחתונים נקבות והן אומרים אלו לאלו: קבלו אותנו, אתם בריותיו של הקב"ה ואנו שלוחיו. מיד הם מקבלין אותן. הדא הוא דכתיב ( ישעיה מה) " תפתח ארץ" – כנקבה זו שהיא פותחת לזכר " ויפרו ישע" – שהן פרין ורבין" וצדקה תצמיח יחדיו"- ירדת גשמים" אני ה' בראתיו " –לכך בראתיו לתקונו של עולם ולישובו". (בראשית רבה יג).

המים העליונים נקראים זכרים, והמים התחתונים נקבות. מדוע?

המים העליונים הם זרם שמגיע מלמעלה למטה ופוסק. המים התחתונים נובעים מהאדמה שאליה חלחלו המים העליונים, והם נובעים מחדש כלפי מעלה, ונביעתם אינה פוסקת.

ירידת המים העליונים נדמים לזכר בחיי אישות- הזרע ניתן ולארח מכן פוסק עד לעוררות מחודשת. נביעת המים התחתונים נדמת לנקבה בחיי אישות- האיש מעורר אותה, ולאחר שהעוררות נובעת נביעתה אינה פוסקת, כמו שמגדיר המחקר את האישה כ"מולטי אורגזמית".  

המדרש הנ'ל מתאר את ירידת הגשים כזיווג שבין המים העליונים למים התחתונים. והצד הנקבי הנשי מקבל מהמים העליונים הזכרים, אך הקבלה הנשית איננה קבלה פאסיבית. כדי שקבלה אמיתית תתאפשר הנקבה צריכה להשתוקק ולרצות את הזכר, להיפתח אליו, לנבוע לקראתו. מונח זה נקרא בחסידות "התעוררות מים נוקבין". הנקבה המתעוררת לקראת האיש. 

האיש והאישה בתורת הסוד מסמלים גם את העליונים והתחתונים, הקב"ה והשכינה. והמפגש בינים, כמו במדרש הנ'ל מסמל את הייחוד שבין שמים לארץ, בין העליונים לתחתונים. אולי זו הסיבה למה מים תחתונים מחשבים הלכתית לטהורים יותר, משום שיסוד הטהרה קשור לחיים (בניגוד לטומאה שקשורה למות), והמים התחתונים הם המביעה שפורצת מתוך החיים על פני האדמה. 

"ונמצא שטהרת מקווה נקראת על שם ה'תקוה'

 (אוהל רחל)

התקוה העדינה שבין המים העליונים לתחתונים, היא שורש התקוות לחיבורים בעולם, בין האיש לאישה, בין הארץ לשמים, וביננונ לבין הקב"ה. לכן, כאשר האישה טובלת במקווה, נכנסת למים המטהרים אותה לקראת ההתייחדות עם בעלה, נכנסת למי התקוות, יכולה היא ברגע זה לכוון ולהתפלל להתעורר לקראת בעלה, לפתוח את אדמתה, לפתוח את גופה, לאביע מימיה לקראתו, להתעורר אליו כמו כהתעוררות מים נוקבין לקראת מים דכורין.

לצפיה בסרטון שיצרתי על חווית הטבילה שלי-