"יְרוּשָׁלַיִם וַאֲנִי אֲסוּרוּת"

הרהורים על נידה ותשוקה

"רַק מִי שֶׁהִפְרִיד פַּעַם מִטּוֹת יוֹדֵעַ בֶּאֱמֶת מָה זֶה

בְּלִבָּהּ חוֹמָה." (רעות גזבר)

לעיתים אני שואלת את עצמי,

איך עדיין המורות באולפנא אומרות שנידה זה טוב לזוגיות? מגביר את התשוקה? יוצר התחדשות בקשר?

כשבמציאות אנחנו יודעים שזה מורכב.

שזוגות שונים חווים את זה אחרת,

וגם אצל אותו הזוג, בתקופות שונות בחיים, החוויה של הנידה יכולה להשתנות.

גם היום, אחרי 21 שנות זוגיות, בימי הנידה אני חשה בודדה יותר, עצובה יותר.

לעיתים לוקח לי זמן להבין שזה קשור לזה שעכשיו אני בנידה.

לפני חודש קמתי משבעה על אבא שלי. 

לראשונה בחיי ישבתי שבעה.

הלכות אבלות זה דבר מטלטל:

מהחוויה המוזרה של האיסור לקיים מצוות עשה עד תום ההלוויה,

מקריעת הבגד, הישיבה הנמוכה קרוב לקרקע,

והאיסור בחיי אישות בזמן האבלות.

ההלכות מאפשרות לחוויה החיצונית של האבל לחלחל עמוק לפנימיות חיי הגוף בכל רבדיהם.

ובני הזוג שאסורים אחד על השני,

מבטאים את כאב המרחק וגלות השכינה כשנשמה קרובה מסתלקת. 

"רַק חֲמִשָּׁה עָשָׂר סֶנְטִימֶטְרִים בֵּין מִזְרָן לְמִזְרָן

פְּעוּרִים בּוֹ כְּמוֹ חוֹר שָׁחֹר, וְכָל הָאוֹר נִבְלָע

אֲוִיר הֶהָרִים הַצָּלוּל חוֹדֵר מֵהַחַלּוֹן

וּבְאֵין חִבּוּק שֶׁיִשְׁמֹר

הוּא פּוֹצֵעַ בְּעוֹרִי כְּוִיּוֹת קוֹר." (רעות גזבר)

וכשהתחלתי להדריך כלות, היה לי ברור שאני לא אומרת דברים שאני לא מאמינה בהם ולא אנסה לעטוף את הלכות נידה בעטיפה נוצצת. 

נידה זה גלות, זה אבלות, זה חורבן. 

אז בבקשה נפסיק לעשות רומנטיקה מגלות,

ונצפה לגאולה, לליל טבילה, להשראת שכינה. 

אז למה לשמור הלכות נידה?

מוזמנים להאזין לפרק הרביעי בפודקאסט שלנו "רזא דאחד" "נידה וגלות". 

תודה לרעות גזבר על המילים הפותחות והמדויקות,

ולשקד טרנר שבזכותה הכרתי את המילים של רעות.