מפגש חי עם המתים
צפירה.
אני עוצמת עיניים חזק,
מזמינה אלי את הנשמות שהיו ואינם.
אחת אחת הן נאספות.
ולפתע מופיעה לנגד עיני דודה רחל. אחות סבתי שאני קרויה על שמה.
מביטה אלי בעיניה החומות,
מתוך בבת עיניה נשקפות הזוועות,
שלושת ילדיה שעברו תופת ועלו איתה בסערה השמיימה,
המבט הזועק של בעלה באקציה שקרעו את אשתו וילדיו מעליו, והוא נותר עם חור בלב בגטו וגווע לאט לאט.
עיינות עיניה מנביעות דמעות ולאט לאט נשטפות והיא מביטה בי בבהירות:
~מי את?
~אני רחלי, זכיתי ורוח הקודש של הורי נענתה לבקשת סבתי, אחותך, סבתא אסתר ז״ל לקרוא לי על שם אחותה הגדולה רחל, להמשיך את זכרונך.
מעט מאוד שמעתי עליך.
שאת היית האחות היחידה שסירבה להתחתן בשידוך במשפחה של חסידי בעלז,
והתאהבת והתחתנת מאהבה,
והייתה לכם זוגיות מיוחדת.
והאמת שזוגיות זה מפעל חיי, ברמה האישית והמקצועית. יקרה לי מכל ואני נלחמת ועובדת עליה כל הזמן.
היא מביטה בי שוב,
מתעטפת בתוכי כעובר,
דמעות עיניה מתמתקות,
והיא לוחשת לי:
יזכור,
זוכר אותי אלקים,
בחיים חדשים שנרקמים,
באהבה שממשיכה,
ולא יכבה נרי לעולם ועד.
ואחריה מגיע סבא רבא, סבא פנחס,
מתרגש לראות אותי וצועק לי:
~נינה שלי יקרה! בואי אלי! בואי לסבא!
ואני רצה וקופצת על הידיים שלו כילדה בת שלוש, משתעשעת בזקנו.
מביטה לו בעיניים ורואה כמה הוא מתאמץ להסתיר את הזוועות, לא רוצה לצער אותי.
מנסה להסתיר את צעקתו ברחובות הגטו, שהעידו שהיה מסתובב וזועק:
מכל הילדים שלי צדקה אסתר!
כמה חזק סבא היה. איש עשיר, ה״גביר״ של חסידות בעלז.
כמה יראת שמים הייתה לו, והתורה חשובה לו מכל.
והוא מחזיק אותי חזק, ורוצה עדיין להיות ראש המשפחה היציב והעוטף, שהכאב לא ימנע ממנו את הזכות הזו.
רק מביט בי ודומע, ואומר לי בחיוך גדול:
זכותי לי שמרדה בי ביתי,
עלתה לארץ הקדוש,
וצדקה ממני אסתר.
מחבק ולוחש לי:
אני גאה בך נינה שלי!
המשיכי אותנו,
המשיכי להפיץ את מעיינות החסידות והתורה בארץ הקודש,
״כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד”
*נכתב כהכנה רוחנית שלי לקראת יום השואה מחר. בהשראת המאמר של הרב אלחנן ניר ״יזכור״ מתוך הספר ״היום אתם יוצאים״
השנה לראשונה הצטרפתי למעגל היתומים בתפילת יזכור בשביעי של פסח. המאמר של הרב אלחנן ממש נתן לי הדרכה רוחנית לרגעים אלו.
התמונות-
סבא רבא פנחס הי״ד,
לצערנו אין לנו תמונה של דודה רחל,
התמונה הנוספת היא תמונה בה נפרדים כל המשפחה מסבתא אסתר ז״ל כשעלתה לארץ ישראל, הנשמות שהיו ואינם וביניהם גם דודה רחל הי״ד.
