"כִּדְמוּת הַקֶּשֶׁת בְּתוֹךְ הֶעָנָן מַרְאֵה כֹהֵן"
אחד הניגונים השמחים של תפילת יום כיפור, מנגינה חסידית שפשטה ברוב הקהילות האשכנזיות של המגזר. לפני 15 שנה נפגשתי עם מנגינה אחרת לפיוט, של חסידות ברסלב בביצועו של רפאל בן עמי ז"ל. שמעתי וחשתי שאם אני הייתי החזנית, זה היה הניגון המדויק שהייתי בוחרת לפיוט זה.
(קישור לביצוע של רפאל בן עמי- https://www.youtube.com/watch?v=ifHnUo9dYaQ)
בניגוד לניגון השמח וצוהל אותו אני מכירים ל"מראה כהן", ניגון זה מעט נוגה ובעיני הוא מבטא געגועים וכיסופים לחזות במראה הכהן בבית המקדש שיבנה במהרה בימנו, ניגון שכואב על כך שלא זכינו, ואנחנו יכולים להתנחם בדימויים למראה הכהן היוצא מקודש הקודשים שנמצאים בעולמנו, ואחד מהדימויים הוא "כדמות הקשת בתוך הענן".
אז איך את יוצרת לעצמך מלתחה של בגדים שאת אוהבת ומבטאים את מי שאת? לכל אישה הבגדים זה אחד הדברים הכי פנימיים ועמוקים בחיינו, לכל אישה יש סיפור עם הבגדים, סיפור שמעיד על בקשה להתגלות בעולם הכי מדויק שיש. וחוץ מבגדים יש לנו עוד סוגי לבושים רבים. וגם לתפילה יש לבושים, וכשאנחנו בוחרים ניגון לתפילה אנחנו בוחרים את הלבוש המדויק לה, שיבטא את המהות הכי פנימית שרצינו לומר לאבינו שבשמים.
רבי נחמן מברסלב בתורה מב' בליקוטי מוהר"ן מקשר בין הקשת ללבוש השכינה, שהיא הלבשת התפילה בניגון. והוא מצטט את הזוהר ששלושת גווני הקשת מיצגים את שלושת האבות, שהשכינה מתלבשת בהם כדי להמתיק את הדין של המלך, שהוא אבינו שבשמים.
התפילה היא השכינה, היא התנועה של הארץ אל השמים. וכדי שהיא תפעל את פעולתה ותקרב אותנו לאבינו שבשמים צריך להלביש את השכינה בלבוש שיחמיא לה, שיפעל את מה שהיא מבקשת לפעול מול המלך. והמלך רואה את לבושה, חוזר בו מכעסו וזוכר את הברית שכרת עם בניו "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם". וכלשון הרמב"ן, הופך את הקשת שכיוון אלינו לצאת לקרב, "וכן דרך הנלחמים להפוך אותו בידם ככה כאשר יקראו לשלום למי שכנגדם." ולכן הקשת צורתה הפוכה מקשת של קרב, שהחלק העגול מופיע כלפי השמים.
מה מאפשר הניגון בתפילה? הניגון, הניגוד למילים, מכוון למהות הפנימית של הדברים, מחבר אותנו לשורש העמוק שמשם נובעות התפילות. ולכן המנגינה כמו הקשת מזכירה את עצם הברית והקשר ביננו לבין ה'. והניגונים הם מגוונים כמו גווני הקשת, כל ניגון מבטא גוון אחר, תנועת נפש אחרת, כמו שלושת האבות שכל אחד מהם הביא גוון אחר בעבודת ה' לעולם, גוון אחר בתפילה. וכמו שאני עומדת בבוקר מול המלתחה שלי, ובוחרת את הצבעים המדויקים לאנרגיה אותה אני זקוקה ללבוש היום, כך, בבואי להתפלל, אני יכולה להסתכל על הניגונים כמלתחה ולשאול את עצמי- איזה ניגון אני רוצה להלביש את התפילה שלי היום? מה התדר העמוק בו אני רוצה לפנות לאבי שבשמים? מהו הניגון שיגרום לי להביא את ליבי הכי מדויק שיש. ואז, כמו שמבטיח רבי נחמן מברסלב בתורה מב'-
"נמְצָא מִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין וְקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, אֲזַי 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'"